30 במאי 2010

תשורות מסין

הנה הוא לפניכם, פוסט "השיבה מסין" המיוחל באיחור אופנתי של שלושה שבועות:
הפיצ'ול חזר מסין. היה לנו שבוע מאוד "מעניין" בהעדרו (שכלל ילד קודח מחום וצורח "אני רוצה את אבא שלי", יורק את האנטיביוטיקה שנתנו לו ומנסה לחנוק את אחותו חסרת הישע...) שאת קורותיו אצטרך לפרט בכמה וכמה פוסטים ארוכיייים מאוד (ולכן חסכתי מכם את החוויה המייגעת - ראיתם כמה שאני אוהבת אתכם?).
לאור קורות אותו שבוע הסתובבתי לי ביום חזרתו של הפיצ'ול כגרגמל מריר, מחככת ידיי בהנאה ורק מחכה לרגע שבו תדרוך כף רגלו בפתח הבית ואני אשליך אליו את הילדים וארוץ אל עבר השמש השוקעת בפרצי צחוק מטורפים ובלתי נשלטים, על מנת לא לחזור לעולם.
אבל הפיצ'ול, יקירי, חירב את כל תכניותי הזדוניות כאשר הגיע ובאמתחותיו שלל מפתה, עם הוראה מפורשת "לא לפתוח כלום עד שאחזור מהעבודה" (כן, הוא עוד הלך לעבודה באותו היום, גרררררררררר.....).
אז במקום לשבת לי עכשיו על חוף מבודד בזנזיבר, אני יושבת כאן על כיסא שבור מול המקלדת והמסך ועוברת למימד הויזואלי כדי להסביר למה בכל זאת נשארתי.
אני מזהירה מראש, הנה מגיעות המווווווווון תמונות:


ומה כולל האוסף המכובד הזה?

יומן מצויר משגע:

והנה חלק קטנטן מהביפנוכו שלו:




פנקס מאורך עם כריכת זמש רכה וורודה:


ושוב, בביפנוכו מחכות הפתעות:





 שני סטים של פנקסוני פוסט-איט חמודים ביותר:



מבחר סיני של מדבקות וראב-אונים:

(שימו לב כאן למעלה, במארז השמאלי - חינוך ילדי סין לבריאות השן: אם לא תאכל בריא יבוא שד השיניים, קריוס הסיני, ויאכל לך את השן!)



ניירות מדוגמים חתוכים בגדלים שונים. בעיקרון רשום עליהם שהייעוד המועדף עליהם הוא אוריגמי. אבל נגיד שאני לא מבינה אנגלית/סינית:


תיק קנבס גדול הלו קיטי ("שיהיה לך איך לסחוב את הכל לסדנאות שאת תמיד הולכת אליהן"):


קישוטיק עם pleasent goat שזו דמות מסדרת ילדים פופולארית ביותר בסין:


סרטים דביקים מדוגמים (מהם קצת פחות התלהבתי אבל נסלח לפיצ'ול כי עד כה הוא עשה עבודה נהדרת!):



וכמובן - אפמרה לרוב:


את יום ההולדת הבא של הג'וניור נחגוג בפיצה האט, סניף שנחאי:


הילדים הורעפו בשלל מתנות שאחסוך מכם אבל רק הייתי חייבת להראות לכם את אחד הדברים שהפיצ'ול קנה לפיצית:


וכאן אני עוזבת אתכם לנפשכם עם התמונות.
אני חייבת לציין שיותר מאשר התלהבתי מהמתנות עצמן, ממש התרשמתי מהיכולת של הפיצ'ול לבחור אותן ולדעת מה ייתחבב על לבי יותר מכל.

הפיצית חגגה יום הולדת כידוע לכל מי שקרא את הפוסט הקודם. בשבת אחה"צ התכנסנו כל המשפחה המורחבת בחצר אצל סבאסבתא וחגגנו. אוי כמה שאני עבדתי על כל המסיבה הזאת...
ועל כך בפוסט הבא (בלי נדר...)

25 במאי 2010

ילדה שלי אהובה



נונה'לה.
היום את בת שנה. ילדה יפה, חייכנית ונהדרת שלי.
הגעת אחרי אחיך, ואני בסתר לבי רציתי עוד בן, לא רציתי להישאב לתוך עולם של "בנות" וכל ההתעסקויות עם שמלות, סרטים וקוקיות.
אבל את הגעת.
כבר בסקירה כשאמרו שזאת בת פתאום נפתחו לי העיניים לצבע שהיה מוקצה עד כה - וורוד. פתאום כבר לא נגעלתי מכל מה ש"חמוד" וורוד ופרחוני.
לחרדתו של אבא שלך (וגם לחרדת האני הפנימי שלי) רכשתי לך סלקל קטיפה ורוד-פוקסיה מתוק להחליא ולמרות שהעדפנו "לשכוח" שהלידה קרבה ולא הכנו כלום, עם הסלקל הזה הכל היה מוכן עבורך (הרי מה צריכה תינוקת קטנה - אך ורק סלקל וורוד!).
ואת הגעת. כל כך מהר שכמעט ולא הספקנו להגיע לחדר הלידה. ואחרי הלידה הארווווווכה של אחיך, פתאום נחת לך על הבטן שלי, מבחוץ, כהרף עין, ולא הבנתי איך את בחוץ כל כך מהר.

ילדה מקסימונת שלי. לימדת את כולנו בשנה הזאת לזרום ולא להילחץ, כשהוכחת שאת מסתגלת בשניות לכל מצב/מזג אויר/שעה/דת /גזע/מין...



ולמרות כל נסיונותיי לדיסטנס מחייב, התאהבתי בך לחלוטין. מאמא "אוהבת אך אסרטיבית" לאחיך, הפכתי לשלולית גלידה ביום חמסין (וזה רק למראה חיוך אחד ממזרי שלך, מה יהיה בהמשך?).


לא מסוגלת לעמוד בפני הריח שלך כשאת רק מתעוררת - יותר טוב מכל עוגת שמרים בוטיקית חמימה שזה הרגע יצאה מהתנור. לא יכולה לעמוד בפני פרצופיי גורת הכלבים הקטנה, לא יכולה...



ופתאום, עכשיו, התחלת לצעוד לנו (אמנם חמישה צעדים, אבל גם זה הישג...) ועושה רושם שאת כאן כדי להמשיך לכבוש ולטרוף את העולם.


יום הולדת שמח אלולה מדהימונת שלי!
ברוכה הבאה לשנתך השנייה בעולם!
          
מהאישה המטורפת הזאת שילדה אותך,

                                           
אמא שלך
(שגם אוחזת בך כאן בבטחה בתמונה)

23 במאי 2010

קוקו! השמיע קול...


אני כאן, לא נעלמתי לשום מקום.
הפיצ'ול חזר, כולם היו חולים אחד אחרי השני בסדר מופתי. קצת נחתי, קצת יצרתי, קצת שוטטתי ולא היה לי הרבה זמן מחשב.
הכנתי לכם פוסט נחמד מאוד עם כל השלל שהפיצ'ול הביא איתו מסין אבל "בלוגר" לא משתפים איתי פעולה ותוקעים לי את המחשב בכל פעם שאני מעלה יותר מ3 תמונות לפוסט (אולי בגלל החרם הסיני על גוגל... כן! זו בטוח קונספירציה סינית! אני בטוחה בזה עכשיו!)

מבטיחה לעדכן בקרוב ובינתיים ימים נהדרים לכולנו!